טאר פרסי ET-202

• יצרן: Afshari
• גוף: עץ תות
• צוואר: עץ תות
• לוח אצבעות: עצם
• יתדות כיוון: אגוז

מגיע עם:

• נרתיק קשיח 
• מזרב (מפרט) 
• מיתרים נוספים

על הטאר: 

טאר: כלי מיתר בעל צוואר ארוך, המשמש באיראן, באזרבייג'ן, בגאורגיה, בארמניה ובמידה מסוימת גם בטורקיה. פירוש שמו בפרסית הוא "מיתר". הנגן בטאר נקרא טארזן או טאריסט. מנעד הכלי הוא שתי אוקטבות וחצי. הטאר נכלל ברשימת המורשת העולמית של אונסק״ו לפני 8 שנים.

בבניית גוף הכלי, המורכב משלושה חלקים, משתמשים בשלושה סוגי עץ שונים. גוף התהודה מורכב משתי קערות בגדלים שונים, ובדרך כלל הוא עשוי מעץ תות. בעץ התות משתמשים כדי למנוע סדקים בעת גילוף הגוף וכדי להפוך את הצליל ליפה יותר. הצוואר עשוי בדרך כלל מעצים קשים יותר, כמו אגוז. לחלק העליון, הראש, משתמשים בעץ לוז.

סוגי הטאר הפרסי מתחלקים לארבעה: טאר סולו באורך 86-89 ס״מ, טאר תזמורתי באורך 83-86 ס״מ, טאר לתלמידים באורך 72-76 ס״מ, וטאר קורה.

אפשר לכוון את הטאר הפרסי בדרכים שונות, אך כיוונים מסוימים מועדפים על פני אחרים בדסטגאהים מסוימים. מנעד הטאר הוא כמעט שתי אוקטבות וחצי. על לוח האצבעות עשרים וחמישה עד עשרים ושמונה סריגי מעי מתכווננים. סריגים אלה מסמנים את מיקום הצלילים, והם עשויים ממעי כבשים. מנגנים בטאר הפרסי במפרט העשוי בדרך כלל מפליז, באורך 3 ס״מ. מחצית המפרט מצופה שעווה כדי שהנגן יוכל לאחוז בו בקלות. לאחרונה מיוצרים גם מפרטים מפלסטיק.

אף שצלילו של הטאר הפרסי מזכיר מנדולינה, ג'ומבוש ובוזוקי, יש לו טכניקת נגינה ורפרטואר משלו.

טאר פרסי.