טאר פרסי ET-202

• יוצר: Afshari
• גוף: עץ תות
• צוואר: עץ תות
• סרגל אצבעות: עצם
• יתדות כיוון: עץ אגוז

מגיע עם:

• נרתיק קשיח
• מזראב (מדיאטור)
• מיתרים נוספים

על אודות הטאר:

הטאר הוא כלי מיתר בעל צוואר ארוך, הנפוץ באיראן, אזרבייג'ן, גאורגיה, ארמניה ובחלקה גם בטורקיה. פירוש שמו בפרסית הוא מיתר. הנגן בטאר נקרא טארזן או טאריסט. טווח הכלי הוא כשתי אוקטבות וחצי. אומנות בנייתו של הטאר האזרי ואמנות הנגינה בו נרשמו ברשימת אונסקו הייצוגית של מורשת התרבות הבלתי מוחשית של האנושות בשנת 2012.

בבנייה מסורתית של טאר אפשר להשתמש בסוגי עץ שונים לחלקים שונים. הגוף הכפול עשוי בדרך כלל מעץ תות. בהתאם ליוצר ולדגם, הצוואר ותיבת היתדות יכולים להיות מעץ תות, מעץ אגוז או מעצים מתאימים אחרים.

סוגי הטאר הפרסי נחלקים לארבעה: טאר סולו באורך 86-89 ס"מ, טאר תזמורתי באורך 83-86 ס"מ, טאר לתלמידים באורך 72-76 ס"מ וטאר «cura».

אפשר לכוון טאר פרסי בדרכים שונות, אך כיוונים מסוימים מועדפים על פני אחרים בדסטגאהים מסוימים. טווח הטאר הוא כשתי אוקטבות וחצי. על סרגל האצבעות עשרים וחמישה עד עשרים ושמונה סריגים ניידים העשויים ממעי כבשים, והם מסמנים את מיקומי הצלילים. בטאר הפרסי מנגנים במדיאטור העשוי בדרך כלל מפליז באורך 3 ס"מ, שמחציתו מצופה בשעווה כדי שהנגן יוכל לאחוז בו בנוחות. לאחרונה מיוצרים גם מדיאטורים מפלסטיק.

אף שצלילו של הטאר הפרסי מזכיר מנדולינה, ג'ומבוש ובוזוקי, יש לו טכניקת נגינה ורפרטואר שונים.

טאר פרסי.